המסע שלי אל השפע וריפוי התת־מודע
התחלתי להתעניין בתת־מודע כשהייתי בת 18. קראתי את ג׳ו דיספנזה, והרעיון הזה נשאר איתי: מה שקורה בתוכנו מעצב כל כך הרבה ממה שאנחנו חוות בחוץ.
אהבתי את הרעיון הזה. פשוט לא היה לי מושג איך לחיות אותו בפועל.
במשך שנים חיפשתי אושר מחוץ לעצמי. אחרי הצבא גרתי בתל אביב, יצאתי הרבה, שתיתי, ותמיד חיפשתי משהו נוסף.
ואז הגעתי לפסטיבל המודעות הראשון שלי, בלי סמים ובלי אלכוהול, וחוויתי שמחה, חיבור וחיוּת שלא ידעתי שאפשר להרגיש.
זה שינה את כיוון החיים שלי.
הפסקתי לשתות והתחלתי לטייל, ללמוד ולהעמיק בעבודת ריפוי, כששאלה אחת נמצאת במרכז הכול:
איך אני יוצרת מתוכי את השקט, האושר והשפע שאני מחפשת?
בסופו של דבר חייתי יותר מחמש שנים בקהילות מודעות, בעיקר בתאילנד, וגם במקומות כמו פרו, מקסיקו ובאלי.
במהלך השנים האלה התנסיתי באינספור כלים, הכשרות, ריטריטים ושיטות ריפוי. רבים מהם עזרו לי להבין ולווסת את הרגשות שלי, אבל עדיין חיפשתי משהו שיכול לעבוד באופן ישיר יותר עם הדפוסים העמוקים שמתחתיהם.
את זה מצאתי בסופו של דבר ב־IEMT, שיטת עבודה באמצעות תנועות עיניים.
אחרי שחוויתי שינוי עמוק דרך IEMT בחיי האישיים, הוסמכתי כמטפלת והתחלתי לשלב את השיטה עם עבודה סומטית, עבודת ילדה פנימית וכלים נוספים שלמדתי.
אבל לצד כל זה התפתח גם מסע נוסף.
מערכת היחסים שלי עם כסף, עבודה וקבלה.
ממאמץ בלתי פוסק לאמון
אני יזמית כבר כשבע שנים. זו הייתה חתיכת דרך. ההתרגשות שבהתחלה של משהו, הפחד להיחשף, חוסר הידיעה מתי יגיע הלקוח הבא, ותקופות שבהן בקושי היה לי מספיק כדי להסתדר.
התחלתי בלימוד אנגלית אונליין, ועזרתי לאנשים להרגיש ביטחון בדיבור. עם הזמן הרגשתי קריאה למעגלי נשים, סדנאות, ריטריטים וריפוי רגשי. כל צעד הפחיד אותי. מעגל הנשים הראשון שלי הרגיש חשוף כל כך, כי הוא היה משמעותי כל כך עבורי. עשיתי את זה בכל זאת. אחריו הגיעו הריטריט הראשון שלי, התוכנית הארוכה הראשונה שלי, ובסופו של דבר מפגשי ה־IEMT שלי.
דפוס אחד נשאר תקוע. האמנתי שאני חייבת לעבוד קשה מאוד כדי להרוויח כסף. כשהייתה אי־ודאות סביב כסף, התאמצתי עוד יותר.
ואז הגעתי לנקודת מפנה. ידעתי שליווי באנגלית כבר לא היה העבודה שרציתי. אנשים סביבי הציעו שאמשיך בשביל היציבות, וזה היה הגיוני, אז ניסיתי. אבל דברים שפעם עבדו הפסיקו לעבוד. ארבע נשים נרשמו לקבוצת אנגלית וביטלו באותו שבוע. הוצאתי כסף על פרסום והרגשתי יותר ויותר רחוקה ממה שרציתי.
אז שחררתי את זה. פתאום לא הייתה לי הכנסה קבועה ולא היו לי חסכונות. לא ידעתי איך אשלם שכר דירה. במשך שבועות הפחד בגוף שלי הרגיש כמו מוות. כל חלק בי רצה להתאמץ עוד יותר.
ואז יום אחד שאלתי את עצמי: מה הדבר היחיד שעוד לא ניסיתי?
התשובה הייתה פשוטה. לעצור. להפסיק לנסות לשלוט בהכול. לשחרר, ולתת לאלוהים להראות לי שיש לי תמיכה. זה היה אחד הדברים הכי מפחידים שעשיתי בחיי.
באותה תקופה עבדתי עם IEMT על עצמי, לצד כתיבה ועבודה עם הילדה הפנימית. באחד המפגשים פגשתי חלק צעיר מאוד בתוכי שנשא פחד עצום מחוסר ביטחון. סוף סוף הבנתי את העוצמה. איפשהו עמוק בפנים, לא להיות עם מספיק היה שווה לסכנה.
כשעבדתי עם החלק הזה בתוכי, משהו השתנה. בפעם הראשונה הרגשתי בטוחה עוד לפני שמשהו בחוץ השתנה. עדיין לא ידעתי איך אשלם שכר דירה. אבל הרגשתי רגועה יותר. המשכתי להגיע לעבודה שאהבתי והפסקתי לנסות בכוח.
ושילמתי שכר דירה באותו חודש. לקוחות התחילו להגיע. הזדמנויות הופיעו. התחלתי להכיר את התחושה של לקבל. לעשות עבודה שאני אוהבת בלי להתיש את עצמי, ולפעול מתוך השראה במקום מתוך פחד.
אני עדיין מפחדת לפעמים. כשאני תופסת את עצמי דוחפת בכוח, יש לי דרך אחרת לפגוש את זה. ואני ממשיכה לבחור מערכת יחסים חדשה עם כסף, עבודה וקבלה.
למה יצרתי את מרחב הריפוי והשפע
התוכנית הזו קרובה כל כך ללבי.
אני יודעת איך זה לחלום בגדול ולפחד ללכת אחרי החלומות. לאהוב את העבודה שלך ועדיין להרגיש אי־נוחות לקבל עליה כסף. להאמין שאת חייבת להמשיך לעשות עוד ולהבין הכול לבד.
אני גם יודעת כמה יכול להשתנות כשאנחנו עובדות עם הדפוסים הרגשיים שמתחת לאמונות האלה.
אני מאמינה שיש כל כך הרבה יותר שזמין לנו. יותר כסף, אהבה, חיבור וחופש. אני מאמינה שאלוהים רוצה לברך אותנו בשפע, ושחלק מהמסע שלנו הוא להפוך לכלי שיכול לקבל ולהכיל אותו.
במרחב אנחנו חוקרות את האמונות התת־מודעות, הזיכרונות הרגשיים והחלקים המגוננים שמעצבים את מה שאנחנו מרגישות לגבי כסף, ערך וקבלה. אנחנו משתמשות ב־IEMT ובתרגולים נוספים כדי לעבוד איתם ולפנות מקום למשהו חדש.
התקווה שלי היא שתצאי בהרגשה קלילה יותר, קרובה יותר לעצמך ופתוחה יותר למה שעוד לפנייך.
מותר לך לרצות יותר. מותר לך לחלום בגדול יותר. ומותר לך ליהנות מיצירת חיים שאת אוהבת.
